בקצרה: MCP (Model Context Protocol) הוא תקן פתוח שמחבר סוכני AI לכלים חיצוניים: קבצים, מסדי נתונים, GitHub, Slack ועוד. ב-Claude Code מוסיפים שרת עם הפקודה
claude mcp add, ושרת ששייך לפרויקט נשמר בקובץ.mcp.jsonבשורש הפרויקט. ב-Cursor ההגדרה יושבת ב-.cursor/mcp.json. גם ל-Lovable יש שרת MCP רשמי, וכדאי לדעת לפני שמחברים אותו: הוא מריץ SQL עם ההרשאות המלאות שלכם ויכול לפרסם את האפליקציה החיה.
למה MCP חשוב
לפני MCP, חיבור AI לכלי (נניח Slack) דרש: function לקבל request, תרגום ל-Slack API, עיבוד תשובה, החזרה. שוב ושוב לכל כלי. לא reusable.
MCP פתרה: תקן אחיד שכל AI יכול לדבר עם כל כלי. תוצאה: עשרות שרתי MCP פלאג-and-play.
איך זה עובד
AI Agent (Claude Code / Cursor)
↓
MCP Client (built-in)
↓ (stdio / HTTP)
MCP Server
↓
External Tool/API
ה-server "מציג" tools. ה-AI רואה רשימה, קורא ל-tool עם פרמטרים. ה-server מחזיר תוצאה. הכל JSON-RPC.
שרתי MCP מובילים
- filesystem - קריאה/כתיבה ל-files (לקודבייס גדולים מ-context)
- github - pull requests, issues, commits
- postgres - SELECT queries (safe: אסור UPDATE/DELETE)
- slack - קריאת threads
- linear / jira - ניהול tasks
- figma - design context, Figma → React
- brave-search / fetch - חיפוש באינטרנט
התקנה ב-Claude Code
לפי התיעוד של Claude Code, מוסיפים שרת בפקודה, ו-Claude Code שומר אותו בקובץ הנכון לפי ה-scope.
שרת מרוחק (HTTP):
claude mcp add --transport http <name> <url>
שרת מקומי שרץ על המחשב (stdio):
claude mcp add [options] <name> -- <command> [args...]
משתני סביבה, למשל token, מעבירים עם --env KEY=value. כותרות לשרת מרוחק מעבירים עם --header.
איפה השרת נשמר (scope):
| scope | איפה נשמר | למי זמין |
|---|---|---|
| local (ברירת המחדל) | ~/.claude.json, תחת הנתיב של הפרויקט | רק לכם, רק בפרויקט הזה |
| project | .mcp.json בשורש הפרויקט | לכל הצוות, אחרי שמכניסים את הקובץ ל-git |
| user | ~/.claude.json | רק לכם, בכל הפרויקטים במחשב |
בוחרים scope עם --scope project או --scope user. לפני ששרת מ-.mcp.json רץ בפעם הראשונה, Claude Code מבקש אישור בסשן אינטראקטיבי.
איך בודקים שזה עובד: claude mcp list מציג סטטוס ליד כל שרת (מחובר, צריך התחברות, או נכשל). בתוך Claude Code, הפקודה /mcp מציגה את אותו מצב.
ב-Cursor: לפי התיעוד של Cursor, שרת לפרויקט אחד נכנס ל-.cursor/mcp.json בפרויקט, ושרת לכל הפרויקטים נכנס ל-~/.cursor/mcp.json. כברירת מחדל Cursor מבקש אישור לפני שהוא משתמש בכלי MCP.
בניית MCP server משלכם
שרת MCP הוא תוכנה קטנה שמגדירה רשימת כלים: לכל כלי יש שם, תיאור ומבנה של הקלט שהוא מקבל. הסוכן קורא את הרשימה, בוחר כלי, והשרת מריץ את הפעולה ומחזיר תשובה. יש SDK רשמי ב-TypeScript, ב-Python ובשפות נוספות. ה-API של ה-SDK משתנה בין גרסאות, ולכן כדאי להתחיל מהמדריך הרשמי ב-modelcontextprotocol.io ולא מקוד שהועתק מפוסט ישן.
חיבור Lovable ל-Claude Code ול-Cursor
ל-Lovable יש שרת MCP רשמי בכתובת https://mcp.lovable.dev. לפי התיעוד של Lovable, השרת זמין בכל התוכניות. ההתחברות היא רק ב-OAuth: בפעם הראשונה נפתח דפדפן, מתחברים לחשבון Lovable ומאשרים גישה. ב-Enterprise הגישה כבויה כברירת מחדל, ואדמין או בעלים של ה-workspace מפעילים אותה בהגדרות האבטחה.
| כלי | איך מחברים | איך בודקים |
|---|---|---|
| Claude Code | claude mcp add --transport http lovable "https://mcp.lovable.dev", או התוסף: /plugin install lovable@claude-plugins-official | /mcp ומחפשים את lovable, או מבקשים מהסוכן להציג את ה-workspaces שלכם ב-Lovable |
| Cursor | התוסף של Lovable, או רשומה בשם lovable תחת mcpServers ב-~/.cursor/mcp.json או ב-.cursor/mcp.json. מעתיקים את הבלוק מהתיעוד של Lovable כמו שהוא, כולל ה-CLIENT_ID, ואז טוענים מחדש את החלון | מבקשים מהסוכן להציג את ה-workspaces שלכם ב-Lovable |
מה החיבור יכול לעשות לפרויקט החי
הסוכן לא עובד על עותק: לפי התיעוד של Lovable, קריאות לכלים רצות על החשבון שלכם ועל הפרויקטים האמיתיים. נבדק מול התיעוד ב-16.11.2026:
| כלי | מה הוא עושה | למה לשים לב |
|---|---|---|
query_database | מריץ SQL על מסד הנתונים של הפרויקט | רץ עם ההרשאות המלאות שלכם במסד: קריאה, כתיבה ושינויי מבנה (schema) |
deploy_project | מפרסם את הפרויקט לאירוח על lovable.app ומחזיר קישור חי | בתוכניות Free ו-Pro כל מי שיש לו את הקישור נכנס, אלא אם הגישה לאתר מוגדרת Invite only |
deploy_project כשיש ממצא אבטחה קריטי | מסרב לפרסם ומחזיר את הממצאים שחסמו | לא כל ממצא קריטי חוסם. מה שחסם מופיע בשדה finding_refs. פירוט על הסריקה: מה סריקת האבטחה של Lovable בודקת |
create_project, send_message | יוצר פרויקט, או שולח הודעה לסוכן של Lovable | צורכים קרדיטים רגילים של Lovable. שאר הכלים לא. על מה עוד הולכים קרדיטים: הקרדיטים של Lovable ו-Base44 |
set_project_knowledge, set_workspace_knowledge | כותבים את ההוראות של הפרויקט או של ה-workspace | מחליפים את התוכן הקיים כולו, לא מוסיפים עליו |
לכן מחברים קודם לפרויקט בדיקה או לסביבת staging, ורק אחרי שראיתם מה הסוכן עושה, לפרויקט שיש בו לקוחות. מה עוד מגדירים לפני שהסוכן נוגע בנתונים אמיתיים: כאן.
שימושים אמיתיים
- דיבוג production: error log → MCP filesystem → MCP postgres → MCP slack → פתרון
- סקירת PR: MCP github → MCP filesystem → MCP linear → הגיב
- Onboarding: משימות Linear + PRs טמפלייט + Slack threads, הכל דרך MCP
אבטחה
שימו לב: MCP servers רצים עם ההרשאות שלכם. Least privilege: read-only credentials, scoped tokens, audit logs.
התיעוד של Claude Code מוסיף אזהרה אחת: "Verify you trust each server before connecting it". שרתים שמביאים תוכן מבחוץ חושפים אתכם לסיכון של prompt injection, כלומר טקסט זדוני בתוך התוכן שמנסה לתת לסוכן הוראות.
כלים נוספים
- שרתי MCP במילון
- האפליקציה שלכם בתוך ChatGPT ו-Claude
- Subagents (Claude Code)
- Plan Mode
- Cursor vs Claude Code
חיברתם סוכן לפרויקט שיש בו לקוחות? מפתח בכיר יבדוק מה הוא יכול לגעת בו לפני שהוא נוגע. שלחו לנו הודעה בוואטסאפ.