בקצרה: Claude Code יכול להריץ פקודה שמוחקת מסד נתונים אם יש לו גישה אליו. כך קרה בפברואר 2026, כשסוכן הריץ
terraform destroy ומחק מסד נתונים בפרודקשן ואת הגיבויים האוטומטיים שלו. לפי התיעוד של Anthropic, מגרסה 2.1.283 Claude Code מתחיל במצב auto, שחוסם כברירת מחדל, בין השאר, את terraform destroy ופריסות לפרודקשן. זו רשת, לא קיר. ההגנה האמיתית: עותק נפרד לעבודה, בלי מפתחות של פרודקשן בתיקייה, וגיבוי שהסוכן לא יכול למחוק.
מה קרה, בשתי שורות
סוכן Claude Code שעבד עם Terraform על תשתית ב-AWS הריץ terraform destroy. מסד הנתונים בפרודקשן נמחק, ואיתו כל הגיבויים האוטומטיים.
המפתח שזה קרה לו כתב על זה בפירוט במרץ 2026. מלבד מסד הנתונים נמחקו גם הרשת (VPC), ה-cluster, ה-load balancers ושרת הגישה. לפי הפוסט, "all automated snapshots were deleted too". התמיכה של AWS מצאה snapshot שלא הופיע לו בממשק, והשחזור המלא לקח כ-24 שעות.
איך זה קרה, לפי מי שזה קרה לו
לא הייתה כאן פקודה זדונית. הייתה שרשרת של צעדים סבירים, ואף אחד לא עצר אותה.
לפי הפוסט, המפתח עבר למחשב חדש בלי קובץ ה-state של Terraform, הקובץ שמתעד אילו משאבים קיימים. בהמשך הסוכן החליף את ה-state הנוכחי בגרסה ישנה מארכיון. כשהיה צריך להסיר משאבים, הסוכן החליט שדרך Terraform זה "cleaner and simpler", והריץ terraform destroy. המפתח כותב שהוא לא עצר אותו.
מה הוא שינה אחרי זה, לפי אותו פוסט:
- גיבויים שחיים מחוץ ל-Terraform, ובדיקת שחזור אוטומטית כל יום.
- deletion protection בשתי רמות: בהגדרות של Terraform וב-AWS עצמו.
- גרסאות (versioning) על מקום אחסון הגיבויים.
- ב-Terraform, "Agents no longer execute commands": הוא עובר על כל תוכנית בעצמו, וכל פעולה הרסנית רצה רק על ידו.
הטבלה: מה מגדירים לפני ש-Claude Code עובד ליד נתונים אמיתיים
נכון ל-21.11.2026, מדף מצבי ההרשאות ומדף ההרשאות בתיעוד של Claude Code. העמודה "מה עושים" היא השיקול שלנו, לא של Anthropic. השמות והגרסאות משתנים, אז בדקו גם אצלכם.
| מה | מה התיעוד אומר | מה עושים |
|---|---|---|
| מצב ההתחלה | מגרסה 2.1.283: auto בטרמינל וב-VS Code. claude -p מגרסה 2.1.302: Manual | לדעת באיזה מצב אתם. מחליפים ב-Shift+Tab |
| מה auto חוסם | פריסות ומיגרציות לפרודקשן, terraform destroy, מחיקה של משאב עם נתונים שהסוכן לא יצר בשיחה ולא ציינתם בשמו, force push | להתייחס לזה כרשת, לא כהגנה יחידה |
| bypassPermissions | רק בסביבה מבודדת, כמו קונטיינר או מכונה וירטואלית | לנעול עם disableBypassPermissionsMode |
| כללי deny | הסדר: קודם deny, אחר כך ask, ואז allow. deny מכל רמה גובר על allow | deny לפקודות הרסניות ולקבצי סודות |
| המגבלה של deny | לא תופס נתיב מלא או sh -c | לא לסמוך רק על deny |
| קבצי סודות | Read(./.env) חוסם קריאה. ב-Grep וב-Glob זה רק ניסיון, לא חסימה מובטחת | אין מפתח פרודקשן בתיקייה בכלל |
ועוד משפט אחד מהתיעוד ששווה לזכור: Anthropic כותבת ש-auto "reduces permission prompts but does not guarantee safety". ואם במצב auto אמרתם לסוכן בשיחה "אל תיגע בפרודקשן", ההנחיה הזאת לא נשמרת ככלל, והיא יכולה ללכת לאיבוד כשהשיחה מתקצרת (compaction). לפי התיעוד, "For a hard guarantee, add a deny rule instead".
כללים כאלה נכתבים ב-settings.json של הפרויקט. דוגמה קצרה:
{
"permissions": {
"deny": [
"Bash(terraform destroy *)",
"Read(./.env)",
"Read(./secrets/**)"
],
"disableBypassPermissionsMode": "disable"
}
}
למה כלל deny לבד לא מספיק
כלל deny תופס את הפקודה כמו שכתבתם אותה, לא כל דרך להגיע לאותה תוצאה. לכן הוא שכבה אחת, לא המנעול.
לפי התיעוד, "A deny rule doesn't match the same program by path or inside sh -c". הדוגמה שם: כלל על rm לא תופס את /bin/rm ולא את bash -c 'rm ...'. ומעבר לזה, יש עוד דרכים למחוק מסד נתונים: סקריפט שהסוכן כתב, קריאה ל-API של ספק הענן, או כלי אחר עם אותו מפתח.
כל הדרכים האלה צריכות דבר אחד: מפתח עם הרשאה למחוק. אם המפתח לא נמצא בתיקייה ובסביבה שבה הסוכן עובד, אין לו במה להשתמש.
שלושה דברים שאינם הגדרה
ההגדרות עוזרות. מה שבאמת שומר על הנתונים הוא איך הסביבה בנויה.
- עותק נפרד לעבודה. staging עם נתוני דמה ומפתחות אחרים. הסוכן עובד שם, ופרודקשן מקבל שינוי רק אחרי שאדם קרא אותו. מצב תכנון עוזר כאן: הסוכן מציג תוכנית לפני שהוא נוגע בקבצים (מילון: Plan Mode).
- מפתחות פרודקשן מחוץ לתיקייה. לא בקובץ
.env של הפרויקט ולא במשתני הסביבה של הטרמינל שבו הסוכן רץ. אותו עיקרון מוסבר במילון: Zero Trust לסוכני AI. - גיבוי שהסוכן לא יכול למחוק. גיבוי שחי מחוץ לכלי שהסוכן מפעיל, deletion protection על מסד הנתונים, ובדיקה שהשחזור באמת עובד. בסיפור למעלה, הגיבויים האוטומטיים נמחקו יחד עם המסד.
אותה שאלה עולה גם בכלים אחרים. בכלי של גוגל, למשל, יש מצבי הרצה דומים: Google Antigravity ומה מגדירים לפני שהסוכן נוגע בפרויקט.
מה הסוכן לא יודע על העסק שלכם
הרשאות קובעות מה הסוכן רשאי להריץ. הן לא אומרות אם מה שהוא בנה מוכן ללקוחות. כשמחפשים "claude code production ready" או "claude code security review", זו השאלה האמיתית, והיא לא נענית בקובץ הגדרות.
הסוכן לא יודע איזה מפתח פתוח למי, אילו טבלאות חשופות בלי התחברות, ומה קורה כשתשלום נכשל באמצע. את זה בודקים מול הכללים של העסק. צ'קליסט מוכנות לפרודקשן עוזר לעבור על ההרשאות, המפתחות, מסד הנתונים והתשלומים בצורה מסודרת.
בניתם אפליקציה עם קלוד קוד ועומדים לפתוח ללקוחות? מפתח בכיר יעבור על הקוד ועל ההרשאות לפני, כמו code review של אדם ולא של עוד סוכן. שלחו לנו הודעה בוואטסאפ וספרו מה בניתם. אנחנו עובדים עם עסקים בישראל, ואם לא נמצא כלום, נכתוב שלא מצאנו.
מקורות
המקורות נפתחו ב-21.11.2026.
- Claude Code Docs - Permission modes: auto כמצב ההתחלה מגרסה 2.1.283, Manual ב-
claude -p, מה auto חוסם כברירת מחדל, "does not guarantee safety", והחלפת מצב - Claude Code Docs - Configure permissions: סדר הכללים, deny מכל רמה, אזהרת bypassPermissions,
disableBypassPermissionsMode, מגבלתsh -c, ו-Read(./.env) - AI Shipping Labs - How I dropped our production database: התקרית, מה נמחק, השחזור, ומה השתנה אחרי